מחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא ומתפרסם היום בכתב העת הרפואי המוביל The New England Journal of Medicine, שופך אור חדש על יעילות מנות הדחף של חיסון פייזר נגד קורונה מבחינת התגובה החיסונית והמוגנות מהדבקה באומיקרון.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר, בהובלת ד"ר מיכל קנטי ופרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים ב"שיבא", בוצע מעקב אחרי עובדי שיבא שלא חלו קודם למחקר - זאת החל מ-27 בדצמבר 2021 עד 10 ביולי 2022. בתקופה המדוברת זן האומיקרון היה הדומיננטי בארץ ובעולם.
במהלך המחקר בוצע מעקב אחר 13,000 עובדי מערכת הבריאות ב"שיבא", שקיבלו לפחות שתי מנות חיסון ולא חלו לפני גל האומיקרון. החוקרים בדקו את התגובה החיסונית של כ-6,000 מהם וביצעו מעקב חודשי אחרי רמות הנוגדנים בדמם. בנוסף, נערכה השוואה בין רמות הנוגדנים של עובדים אחרי חיסון שני, שלישי ורביעי.
מהממצאים עלה כי מבחינת התגובה החיסונית, מנות שלישית ורביעית מספקות הגנה גבוהה בהרבה מזו של המנה השנייה, שאינה מספקת. עוד נמצא כי מבחינת התגובה החיסונית, אין הבדל גדול בין מנות הדחף השלישית והרביעית לאור דעיכה שחלה ברמות הנוגדנים לאחר כארבעה חודשים. למעשה, נמצא כי לאחר כארבעה חודשים ממתן המנה הרביעית, חזרה רמת הנוגדנים לרמה שהיתה לאחר מתן המנה השלישית.
עוד מהממצאים עולה כי נמצאה קורלציה ישירה בין רמות הנוגדנים ויעילות החיסון במניעת הדבקה בזן האומיקרון. מבחינת יעילות החיסון, נמצא כי לאורך כחצי שנה היא עמדה על כ-40% והיתה בשיאה במהלך החודש הראשון לאחר החיסון: 50% במניעת הדבקה לעומת מחוסני מנה שלישית. תוך כארבעה חודשים דעכה יעילות החיסון בהתאם לרמות הנוגדנים.
פרופ' רגב-יוחאי מסרה: "הממצאים מראים את הקשר הישיר בין נוגדנים וההגנה מפני הדבקה בנגיף הקורונה, גם כנגד האומיקרון. כמו כן, הם יכולים לעזור לכוון את מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם בנוגע לתזמון יעיל יותר של מתן מנות הדחף העתידיות כנגד נגיף הקורונה המשתנה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
