COVID-19 עולמי

CDC: מעל 3,500 אמריקאים מתו מלונג קוביד בשנתיים האחרונות

מחקר ישראלי מצא כי מחוסנים בשני חיסונים לפחות של פייזר סבלו ב-50%-80% פחות מתסמיני לונג קוביד | מחקר של ה-CDC קובע כי הבוסטרים המעודכנים מפחיתים סיכון לאשפוז ב-50% לעומת החיסונים המקוריים

חולה קורונה באשפוז. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

המרכז הלאומי לסטטיסטיקה רפואית בארה"ב (NCHS) והמרכז לבקרת מחלות CDC חושפים נתון מדאיג במיוחד, לפיו בשנתיים וחצי האחרונות, בין ינואר 2020 ליוני 2022, מתו כ-3,500 אנשים כתוצאה מתופעות לוואי ממושכות של הקורונה - לונג קוביד.

ד"ר זיאד אל-אלי, עוזר פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס וחוקר התופעה, מספק הסבר לנתון: "מחקרים מראים כי מחלימי COVID-19 נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות בריאותיות חמורות כולל אי ספיקת איברים, התקף לב וקרישי דם". עם זאת, לדבריו, ייתכן שהדברים הללו אינם מיוחסים לנגיף בתעודת הפטירה.

"חלק מהאנשים פשוט מתקשים להתאושש מהקורונה ולעתים זה גם עלול להוביל למוות", מחזק את הדברים פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר אילן. "ידוע למשל שקורונה יכולה לגרום לבעיות לב, לסוכרת – אלה גורמי סיכון שעלולים להוביל מוות במקרים מסוימים, בייחוד כאשר מדובר באנשים שכבר היו להם מחלות רקע מסוימות. ניקח לדוגמה חולי ריאה שסובלים מבעיות נשימה בגלל סרטן או בשל מחלות ריאה אחרות. אם הם נדבקים בקורונה, מערכת הנשימה שלהם עלולה להידרדר ולסכן את חייהם".

עם זאת, פרופ' כהן מרגיע ומסביר כי "רוב חולי הקורונה יצליחו להתאושש מהמחלה והסיכוי לסבול מלונג קוביד שמוביל למוות אינו גבוה. מצד שני, הוא אומר, "בהחלט אין לזלזל בנתונים ויש לתת את הדעת בנושא וטיפול הולם עבור חולים הסובלים מתסמיני לונג קוביד שפוגעים בחייהם או מסכנים אותם".

מחקר שמוביל פרופ' מיכאל אדלשטיין מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל, הראה שקבלת שתי מנות לפחות של חיסוני חברת פייזר מפחיתה דרמטית את התסמינים הללו. תוצאות המחקר פורסמו ב-npj Vaccines של כתב העת Nature.

המחקר מהווה שלב ראשון בפרויקט מתמשך שהשיק פרופ' אדלשטיין, שנועד לעקוב אחרי קבוצה גדולה של אנשים ממגוון המגזרים בחברה הישראלית, בניסיון להבין את השפעת החיסונים על איכות החיים לאורך זמן, וריאנטים שונים של COVID ותסמיני לונג קוביד.

קרוב ל-3,500 בוגרים מרחבי ישראל השתתפו במחקר, והתבקשו לסמן את התסמינים השונים של לונג קוביד שמהם הם סובלים. החוקרים השוו בין משתתפים מחוסנים לבין משתתפים שאינם מחוסנים מבחינת תסמינים שהופיעו בעקבות הידבקות קשה (Post-acute).

לאחר התאמת הנתונים לגורמים כגון גיל ומשך הזמן שחלף ממועד ההידבקות עד למענה לסקר, מצאו החוקרים כי 18 התסמינים השכיחים ביותר דווחו בתדירות נמוכה (בין 50% ל-80%) בקרב מתחסנים שקיבלו לפחות שתי מנות של חיסון נגד COVID-19 בהשוואה למי שלא חוסנו כלל.

כל המחקרים מאששים את ההנחה כי רוב המתים מלונג קוביד הם מבוגרים בני 65 ומעלה ונראה שנשים סובלות יותר מהשפעותיו לעומת גברים.

במקביל, מאמר שפורסם בסוף השבוע ב"ניו יורק טיימס" וציטט שני מחקרים חדשים שערך ה-CDC, מסר כי זריקות דחף (בוסטר) מעודכנות חיזקו את ההגנה החיסונית מפני תחלואה קשה בקורונה והפחיתו את הסיכון לאשפוז בכ-50% בהשוואה לקבוצות שחוסנו רק בחיסונים המקוריים.

פרופ' כהן מצטט מחקרים בעלי ממצאים דומים, לפיהם "התחסנות מצמצמת את הסיכון לפתח לונג קוביד פי שניים". הוא מוסיף, כי "מחקר שפורסם לאחרונה מצביע על כך שזן האומיקרון גורם לפחות לונג קוביד, כדוגמת הדלתא".

נושאים קשורים:  לונג קוביד,  תמותה,  19-COVID,  חדשות,  מחקרים,  קורונה
תגובות
21.12.2022, 05:14

ועוד מתוך הפרסום של ה- CDC, שהוחלט לא להביא אותו כאן בכתבה, היא ש- 3500 איש מייצגים פחות מחצי אחוז מהתמותה הכוללת מהמחלה בארה"ב. בדו"ח עצמו מצוין כי השיטה לדעת אם המוות היה קשור ל LONG COVID היתה אם הרופא ציין זאת בתעודת הפטירה או לא. בקיצור, אמינות מידע נמוכה, ציטוט של ציטוט של ציטוט.

אנונימי/ת
21.12.2022, 18:50

אולי הגיע הזמן להכניס את הפוסט-קוביד לסל המוכר של post acute infections syndromes (ראו Nature Medicine 28:911, 2022).